בעלי עסקים של מתחמים ציבוריים תמיד ניצבים בפני השאלה של כדאיות ורווחיות ביחס להשקעה. שאם מדובר במתחם ציבורי, ככל שההשקעה גדלה, לא בהכרח יגדל הרווח. יחדעם זאת, תגדל הנוחות של המבקרים ויבקרו במתחם יותר אנשים. מסתמן כי המילה כדאיות לא תמיד נעוצה ברוווחיות הכספית.
אחד מהפתרונות המוצלחים ביותר שיצרו בעלי מתחמים ציבורים הוא לוקר מטבות. הלוקר למעשה משמש פתרון אחסון קורץ למבקרים במקום אשר לא מעוניינים לסחוב את כל חפציהם איתם במהלך הטיול, ויכולים להשאירם בלוקר באופן חד פעמי ולשחררם לאחר פרק זמן מסוים. פתיחת הלוקר תלויה בהכנסת מטבע בסכום שנקבע ועל כן הכנסת החפצים והוצאתם הינה חד פעמית. מעבר נוסף והכנסת חפצים בפעם נוספת תהיה כרוכה בתשלום נוסף.
מדובר על נוחות מקסימלית עבור ציבור הלקוחות אשר באזורים כמו תחנות רכבת, תחנות אוטובוס מרכזיות, שירותים ציבוריים, מרכזי פנאי ובילוי משפחתיים, בריכות שחייה, קאנטרי קלאב ועוד. במיוחד אנשים עם ילדים אשר נלאצים לסחוב לכל מקום תיקי החתלה, מטרנה, בקבוקים להמשך היום, טיטולים ובגדי החלפה, יכולים כעת להניח את כל החפצים בלוקר, לקחת עימם פריט או שניים נחוצים ולטייל במשך כמה שעות במתחם כאוות נפשם.
עבור מנכ"ל או בעל מתחם ציבורי מדובר במכרה זהב שכן הדבר העיקרי שהמטיילים והמבקרים יזכרו זה את הנוחות והשירותיות הרבה שקיבלו התחושה עבור המבקר היא כי מישהו חשב עליו ועל הצרכים שלנו.
בנוסף, בחזרה לנושא הכדאיות של בעלי עסקים מסוג זה, בעל העסק מקבל אחוזים מהחזר הפקדון על התשלום שבוצע בלוקרים ובכך לא מדובר בהפסד כלל וכלל אלא ברווח נקי גם מבחינה שירותית וגם מבחינה כלכלית.